מי שישוטט בעיר ימצא בין שלל האוכלוסיות שגרות או מסתובבות בה אנשים שאינם ישראלים במראם.
קבוצות קבוצות הם יושבים בכריעה בצמתים מרכזיים- מחכים לבוא מישהו שזקוק לעניין תשתיתי שיעשה תמורת סכום לא גדול. כולם נראים זהים בעיני, אך כל אחד הוא עולם ומלואו- של אשה וילדים המחכים בבית הרחוק, מרחק של יבשות וימים.
תן להם לצבוע משהו, או לסחוב, או לבנות – ולהרוויח עוד כמה מעות שישלחו אל מקום רחוק שאין בו אמצעי מחייה.
יחידים הם מנקים את הרחובות והפארקים, מטאטא בידם, ופח הזבל משמש להם שובל. אחרים עובדים בגינון, עורם הכהה מבריק מזיעה, שישראלים מגירים רק בחדרי כושר.
אחרים מנקים בניינים ודירות, בהסעות שמפזרות אותם ואוספות שוב אל הבית הבא.
תמיד אני מקדימה להם ברכת שלום עם חיוך, איש/אישה שעובד בחריצות עבור הסביבה שלנו ולמחייתו- נמצא פה מאילוץ זה או אחר, ואין לו כרגע אפשרות אחרת לחיים.
השבוע זועזעתי לשמוע נבחרי ציבור, מדברים דברי הסתה, מכלילים ציבור, מענישים מראש אנשים שגם כך גורלם רע, מבלי לשסות בהם את האספסוף. מילה שנאמרת היא מנוף של לגיטימציה לציבור קיצוני לפעול בצורה מתלהמת. מקרה אחד כזה זכור לי במיוחד….
מי שלא עצר את גל ההגירה מלכתחילה, התעורר למצב לא נוח ומחמיר והלך לקיצוניות מיותרת וחסרת רסן.
אנשים הם אנשים הם אנשים. אל תעשה לחברך את מה ששנוא עליך- אמרו כבר לפני.
הם כבר פה, הם ממלאים תפקידים בחברה, ואפשר להתמודד עם הבעייתיות שנוצרה במגוון של דרכים- שיפחיתו סבל ויועילו חברתית.
הכשירו אותם לעבודות חקלאות, למדו אותם את מקצועות הבניין, אפשרו להם לעבוד בנקיון. התייחסו אליהם כפי שהייתם שיתייחסו לילדיכם לו היו נקלעים למצוקה. היו בני אדם.
* הדפס רשת על קנווס ונייר- איילת עמית
** כל הדמויות וההתרחשויות בבלוג אמיתיות לגמרי ויש קשר הדוק בינו לבין המציאות –
גם אם לפעמים הן יראו הזויות
*** שתפו עם סמל פייסבוק בהמשך…
